חברת החשמל
חברת החשמל לישראל - לוגו
 

הקמת חברת החשמל

בעקבות הסקר קיבל פ. רוטנברג שני זיכיונות להפקת חשמל. הזיכיון הראשון ניתן ב-12.9.1921 הוא זיכיון עוג'ה לשימוש מי הירקון להפקת אנרגיה חשמלית.
הזיכיון השני התקבל ביום 21.9.1921 והוא מאפשר ניצול כל מקורות המים ברחבי ארץ ישראל ועבר הירדן כולל מי הירדן העליון, למשך 70 שנה. ראוי להעיר שהזיכיון השני לא כלל את ירושלים והסביבה שם היה עדיין תקף הזיכיון שניתן על ידי התורכים לאיש העסקים היווני מברומטיס.
 
הזיכיון השני לא היה סופי והיה מותנה ביכולתו של רוטנברג לצבור הון של כמליון לירות שטרלינג, הון עתק בימים ההם, כתנאי להקמתה של חברת החשמל ובנייתן של תחנות החשמל הראשונות.
 
הקשיים שנערמו לפתחו של רוטנברג בדרך לקבלת הזיכיון הסופי כללו התנגדויות בפרלמנט הבריטי, קשיים בגיוס כספים עקב היריבויות הפוליטיות בתוך ההסתדרות הציונית והחשש של שלטונות המנדט מעוינות האוכלוסייה הערבית והתנגדותה לחשמל ה"ציוני".
 
רוטנברג פעל במרץ כדי לשכנע את הבריטים וגם את האוכלוסייה הערבית שהוא פועל למען כלל האוכלוסייה בארץ ישראל. בנושא הכספי עלה בידיו לגייס את הכספים הדרושים וב- 29.3.1923 הוא מקים את חברת החשמל לארץ ישראל.
 
במקביל החל רוטנברג להקים את תחנת הכח הראשונה בתל-אביב המונעת בדיזלים בכושר מותקן של 300 קילוואט. תחנה זו נבנתה לאחר שרוטנברג לא הצליח לממש את תוכניתו לבניית תחנה הידרואלקטרית על הירקון, עקב סירובם של הערבים למכור את הקרקעות סביב מקורות הירקון.
 
בעת בניית התחנה בתל-אביב, היו רבים שפקפקו בתבונת מעשיו של רוטנברג ולא מעט לגלגו למקימי התחנה.
 
ב- 10.6.1923 נחנכה התחנה הראשונה בתל-אביב, ובעקבותיה הוקמו ב-1925 תחנות כח נוספות בטבריה ובחיפה, גם הן מונעות בדיזלים.