תוצרי לוואי

השימושים בתוצרי לוואי של שריפת הפחם כמשאבים ותרומתם לאיכות הסביבה

 
אפר פחם הוא תוצר לוואי של שרפת הפחם באתרי תחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג". חברת החשמל מציירת בממוצע 1.2 מיליון טון אפר פחם לשנה. בשנים הקרובות תחל ירידה מסוימת בייצור האפר עקב שימוש מוגבר בגז טבעי לייצור החשמל והפסקת הפעילות של היחידות הפחמיות לצורך החיבור של מתקני הפחתת פליטות החדשים.
 
כ- 90% מאפר הפחם הינו מסוג אפר מרחף Fly Ash, המאופיין ע"י חלקיקים דקים שמוצאים מגזי הפליטה במשקעים האלקטרו-סטטיים וכ- 10% מאפר הפחם הנו מסוג אפר תחתית Bottom Ash, מורכב מחלקיקים גסים ששוקעים בתחתית הדוד. לאחר ייצורו, אפר מרחף מאוחסן בעיקר בצורה יבשה בממגורות ומשונע במכליות סגורות למפעלי תעשיית הבנייה. לגבי האפר שאין לו ביקוש מיידי, הוא מועבר לאחר הרטבה לאתרי האחסון של תחנות כוח. אפר תחתית מוצא רטוב מתחתית יחידות הייצור ונשלח לשימושים או מאוחסן בצורה רטובה.
 
מאז שנת 1998, כל כמות האפר המיוצרת ע"י חברת החשמל מסופקת לשימושים בתעשייה, בתשתיות ובחקלאות. השימושים העיקריים לאפר פחם הנם יצור מלט ובטון, שהם גם השימושים הנפוצים והמועדפים ביותר ברוב המדינות המפותחות בעולם. מאז שנת 2006 כמעט כל כמות אפר מרחף מסופקת לשימושים לייצור מלט, בטון ומוצרי בניה נוספים. עבור אפר התחתית, השימושים הנם ייצור מלט בכבשני חברת "נשר", ובניית סוללות לכבישים או תשתיות אחרות. בנוסף אפר התחתית מסופק לשימוש בחקלאות כחומר ריפוד ברפתות ובלולים, וכמצע גידול לצמחים בחממות. שימוש נוסף באפר תחתית הנו כחומר לעטיפת צנרת תת-קרקעית.  בשנתיים האחרונות נכנס צרכן חדש לכמויות מצומצמות של אפר מרחף - ייצוב בוצת שפכים במטרה לייצר דשן אורגני לחקלאות. בשנת 2013, 51.3% מאפר הפחם שימשו לייצור מלט, 39.6% לייצור בטון ומוצרי בניה אחרים, 4.6% לשימושים חקלאיים (לרבות ייצוב בוצת שפכים) ו-4.5% לפרויקטים של סלילת כבישים ובניית סוללות.
 
הוספת אפר מרחף למוצרי בנייה מנצלת את תכונות המליטה של האפר (אפר מרחף הנו חומר "פוצולאני"), ותורמת לשיפור בתכונות הבטון: חוזק מוגדל, משקל סגולי מוקטן, עבידות ועמידות לקורוזיה טובות יותר. מבחינה סביבתית, השימוש באפר כחומר גלם לייצור מלט ובטון מפחית את הפגיעה בסביבה ובשטחים פתוחים הנובעת מחציבת חומרי גלם המוחלפים ע"י האפר, אבן גיר, חרסית וחול (החול לבנייה נמצא במחסור הולך ומחמיר בארץ). יתרון סביבתי נוסף לשימושי האפר בתעשיית הבנייה הוא צמצום עקיף בפליטת CO2 הנובעת מייצור המלט ע"י מפעלי "נשר". לפי נתוני תעשיית המלט בעולם, ייצור טונה אחת של קלינקר (תוצר כבשן המלט) כרוך בפליטת 0.85 טון CO2. לפי הערכתנו, סה"כ פליטת ה CO2 השנתית שנחסכת בארץ עקב השימוש באפר לייצור מלט ובטון מסתכמת בכ- 340,000 טון.
 
השימושים באפר הפחם נעשים על סמך אישורים שניתנו ע"י הרשויות, לרבות המשרד להגנת הסביבה. לפי מחקרים שבוצעו ע"י מוסדות מחקר שונים – המכון הגיאולוגי, הטכניון ומכון וולקני - לבחינת השפעות סביבתיות של אפר פחם, אין סיכון לזיהום של מקורות המים כתוצאה מהשימושים החיצוניים שפותחו לאפר פחם בארץ. חברת החשמל מבצעת מעקב אחר איכות הסביבתית של אפר פחם, בתדירות של פעם בחצי שנה. התוצאות עומדות בצורה רציפה בקריטריונים להגדרת האפר כבר שימוש. העדר הפגיעה במקורות המים אומת בניטורי מי תהום שבוצעו מתחת לאתרי אחסון אפר בשטחי תחנות הכוח ובסמוך  לסוללת כביש בנויה מאפר פחם בכביש הגישה לג'סר-א-זרקא.
 
פחם, כמו שאר החומרים ממקור גיאולוגי, מכיל ריכוזים נמוכים של יסודות רדיואקטיביים ממקור טבעי. כתוצאה משרפת החומר האורגני בפחם, היסודות הרדיואקטיביים מרוכזים מעט יותר באפר מאשר בקרקעות טבעיות ובחומרי בניה אחרים. לפי בדיקות ריכוזי היסודות הרדיואקטיביים באפר שנוצר בארץ, איכותו דומה לזו שמאפיינת אפר פחם במדינות אירופה. תוספת אפר פחם למוצר בנייה מסוים משפיעה על רמת הקרינה בשתי דרכים - שינוי בקרינת גמא ושינוי בפליטת הראדון מהמוצר. עפ"י תוצאות המחקרים שבוצעו בארץ ובעולם בנושא, הוספת האפר אמנם מגדילה את קרינת הגמא, אבל מצד שני מקטינה את פליטת הראדון מהמוצר, לכן לא צפוי כי חשיפת  האוכלוסייה לקרינה תגדל באופן משמעותי עקב השימוש באפר בבטון. ברור כי שימושי האפר מתבצעים ללא סיכון בריאותי הקשור להגדלת הקרינה הרדיואקטיבית בתנאים שקיימים בארץ זאת משתי סיבות. ראשית, עפ"י הנחיות המשרד להגנת הסביבה מ 1999, תכולת האפר בבטון מוגבלת ל 10% על בסיס משקלי. שנית, מוצרי הבניה המכילים אפר פחם חייבים לעמוד בדרישות תקן של מכון התקנים - ת.י. 5098 – שפורסם בינואר 2010, המגביל את תכולת היסודות הרדיואקטיביים בכל מוצרי הבניה המשווקים במדינת ישראל.
 
 

ייצור ושימוש בגבס ממתקני סולקני הגופרית (ה-FGD) באתר תחנות הכוח "רוטנברג"

 
גזי הפליטה הנוצרים ביחידות הייצור 3 ו-4 באתר "רוטנברג" עוברים בסולקנים מיוחדים לצמצום פליטות תחמוצות גופרית (FGD). גזי הפליטה המכילים תחמוצות גופרית נכנסים למערכת ה-FGD ונשטפים בתרחיף אבן גיר. לאחר תגובה כימית הגופרית נקשרת אל הסידן (במקום להשתחרר אל האטמוספרה) ונוצר גבס (CaSO4, 2H2O) כתוצר לוואי של התהליך. 
הגבס שמתקבל מהתהליך מאופיין באיכות טובה כמו זו של גבס טבעי, ולכן הוא משמש כתחליף לגבס המתקבל מחציבה וחוסך את הכרייה של משאב מתכלה ואת האנרגיה והמשאבים הנדרשים על מנת להפיק את אותו המשאב.  
הגבס הנוצר ממערכת ה-FGD מתאים בעיקר לשני שימושים בתעשיית הבנייה: ייצור לוחות גבס וייצור צמנט. כמויות הגבס שנוצרו עד כה ביחידות הייצור 3 ו-4  באתר "רוטנברג" מסופקות לחברת "נשר" לצורך ייצור צמנט, כאשר הגבס משמש כמרכיב מעכב יציקה של המלט הטחון.
 
 

חברת חשמל

EN

מידע על תקלות

אפשרויות דיווח נוספות

פנו אלינו

חברת חשמל ברשתות חברתיות